מה זה „זכויות יוצרים של העני”?
הרעיון פשוט: שמים כתב יד, מילים של שיר או ציורים במעטפה, שולחים אותה לעצמכם בדואר ולא פותחים אותה לעולם. חותמת הדואר אמורה להוכיח את התאריך.
למה זה נכשל
- אפשר לזייף מעטפות – לשלוח אותן לא סגורות ולמלא אחר כך, או לפתוח באדים.
- חותמת הדואר מתארכת את המעטפה, לא את התוכן.
- אין רשומה עצמאית – לאף אחד אחר אין עותק או טביעת אצבע.
- זה לא מתאים לעבודה דיגיטלית: צילומים, קוד, אודיו, עיצובים.
- משרד זכויות היוצרים של ארה״ב קובע שאין לכך הוראה בדיני זכויות היוצרים ושזה אינו תחליף לרישום.
גרסת המייל (לשלוח קובץ לעצמכם) סובלת מאותה חולשה: הרשומה נמצאת בחשבון שלכם ואפשר לשנות אותה.
אותה מטרה, בדרך הנכונה
| „זכויות יוצרים של העני” | SecureAuthor | |
|---|---|---|
| הוכחת תאריך | חותמת דואר על מעטפה | חותמת זמן UTC + בלוקצ'יין ציבורי |
| קשורה לתוכן המדויק | לא | כן, hash מסוג SHA-256 של הקובץ |
| אפשר לזייף | בקלות | לא אחרי העיגון בבלוקצ'יין |
| אחרים יכולים לאמת | רק בפתיחה | כל אחד, בכל זמן |
| מתאים לקבצים דיגיטליים | בקושי | כל קובץ |
| עלות | דמי משלוח | חינם |
מעדיפים מייל? שומרים על ההרגל, מתקנים את השיטה
במקום לשלוח מייל לעצמכם, שולחים את הקובץ אל SecureAuthorBot@gmail.com. בתשובה מגיעה תעודת PDF שה-hash שלה מעוגן בבלוקצ'יין Polygon. איך זה עובד במייל ←